החלטה בתיק ב"ש 091123/05

בפני ערר על החלטת בית משפט קמא כבוד השופטת הניג מיום 20.3.2005, לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים.

במסגרת הבקשה למעצר עד תום ההליכים הוגש כתב אישום כנגד העורר, המיחס לו עבירות של אחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, ואחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית. מתוך עובדות כתב האישום עולה כי ביום 9.3.2005 בשעה 21.00, ברחוב הירקון פינת רחוב הירדן בתל אביב, החזיק הנאשם בתחתוניו 30.3 גרם נטו, של סם מסוכן מסוג קוקאין בשקית נילון. בתוך רכבו החזיק 0.4121 גרם נטו של סם מסוג קנבוס.

טענת העורר מיד כשנתפס, הכמות כולה מיועדת לשימוש עצמי וזו טענתו לאורך כל הדרך.

במסגרת הערר נטען, כי בית משפט קמא טעה משלא נתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של העורר. בטיעון בעל פה הרחיב ב"כ העורר ופירט כי עורר זה בהיותו כבן 5 שנים נכח בשריפת אמו על ידי אביו. לאחר מכן, גדל אצל סבתו בשכונת מצוקה בבאר שבע, חבר לחברה שולית, נכנס למעגל הסמים ובילה בכלא אינספור פעמים. מאסרו האחרון היה בשנת 1994. הרשעתו האחרונה הינה משנת 1999.

במהלך שנת 1999 הכיר העורר את בת זוגו, נולדה לבני הזוג בת. לפרנסתו פתח פיצוציה והחל בחיים נורמטיביים. לרוע מזלו, נפתחה פיצוציה מתחרה מול זו שבבעלותו, על רקע התחרות הגיע באחד הימים בשעה 03.00 לפנות בוקר אדם עם אקדח, אל מול איום האקדח דקר העורר את התוקף בסכין, הוגש נגדו כתב אישום בעבירה של חבלה חמורה. בית המשפט העליון האריך 18 חודשי מאסר על תנאי לתקופה נוספת. מאז אותו אירוע, לא הסתבך העורר בכל עבירה שהיא.

בקשת ב"כ העורר להורות על שחרורו למעצר בית. ב"כ התביעה מתנגדת. מבקשת שלא להתערב בהחלטת בית משפט קמא, המנומקת היטב לטענתה.

מוסיפה ומציינת ב"כ המשיבה, כי לעורר תיק מב"ד מינואר 2005 בגין אחזקת סמים.

עוד מוסיפה וטוענת, כי אין זה המקום לעריכת תסקיר; מדובר בעורר בעל 16 הרשעות קודמות, יליד 1969, הדרך העבריינית הינה דרך חייו.

ב- בש"פ 6226/04 כבוד השופט עדיאל מציין במפורש, כי כלל הוא בעבירות אחזקת סם בכמויות גדולות שלא לצריכה עצמית, ובעבירות סחר בסמים, המסוכנות נלמדת מתוך העבירה עצמה. ובהיעדר נסיבות מיוחדות, לא ניתן להשיג את מטרת המעצר ולהקטין המסוכנות בדרך של שחרור בערובה או בחלופה. כך המצב המשפטי, גם כשמדובר בעורר שזו לו עבירה ראשונה.

ב- בש"פ 2093/05 כבוד השופט א.א. לוי, חוזר על הלכה זו, מציין במפורש דעתו של כבוד השופט ג'ובראן, כי רק במקרים נדירים לא יוחזק במעצר מי שסחר לכאורה בכמות סם גדולה. חוזר על ההלכה הנוהגת מזה שנים בבית המשפט העליון לפיה, קבעה הפסיקה, כי מי שחוטא בתחום אחזקת סמים בכמות גדולה או סחר, נכון להחזיקו במעצר, ובאותה החלטה, מורה כבוד השופט לוי, על מעצרה של אישה, אם לילדים.

ב- בש"פ 11779/04, כבוד השופטת חיות חוזרת על ההלכה, כי רק במקרים נדירים יש לסטות מן הכלל הקובע, כי אין לשחרר לחלופה משמיוחסות לו עבירות סחר בסם נוכח המסוכנות הרבה, הנשקפת ממנו.

כך ב-בש"פ 3073/05, כבוד השופטת ארבל, וכך ב- בש"פ 268/05 כבוד השופט ג'ובראן מציין במפורש בהחלטתו, כי הלכה היא בעבירות סמים חמורות קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחסד"פ, סמכויות - אכיפה - מעצרים, תשנ"ו-1996, כי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן לשלול חזקת מסוכנות להצדיק חלופת מעצר, ככל שמדובר באחזקה ו/או בסחר בסמים מסוכנים.

עוד באותה החלטה, על פי חוק המעצרים אנו מצויים לבחון חלופה ולשקול בין טובת האינטרס הציבורי מכאן ושל הנאשם משם, "ערך זה מכוון הן את דרך בחינת קיומה של עילת מעצר, והן את בירור התאמתה של חלופת מעצר להשגת מטרת המעצר, בדרך שתפגע פחות בחירותו האישית של הנאשם. בהפעלת שיקול הדעת כאמור, מתחייבת, דרך כלל, בחינה פרטנית של נסיבותיו המיוחדות של הנאשם שעניינו עומד לדיון."

לענין שליחתו של העורר לקבלת תסקיר מעצר, נקבע ב- בש"פ 1092/05 כבוד השופטת בייניש, כי תסקיר מעצר "הוא כלי עזר שיש בו כדי לסייע לבית המשפט להכריע בשאלת התאמה לחלופה, וכן להערכת החלופה המתאימה. אולם, בית המשפט נעזר בו כשאין מדובר בנתונים רק במקרים בהם מתקשה בית משפט עצמו לבחון שתי שאלות אלה, כאשר הנתונים המצוים בפני בית המשפט מאפשרים לו להכריע בשאלת התאמת המקרה לחלופה, או בשאלת התאמת הערב והתנאים המוצעים לחלופה, אין מקום כדבר שבשגרה להפנות העורר לשירות המבחן. ידיו של שירות המבחן עמוסות עבודה, הזמן הנתון לתסקירי המעצר הוא מטבע הדברים קצר, דבר העלול להביא לבדיקה שטחית בלבד של הנתונים, לפיכך, יש לנצל מומחיותו של שירות המבחן במקרים המתאימים לכך."

ב- בש"פ 3086/05 כבוד השופטת ארבל, "לא נכון להורות על תסקיר כאשר המסוכנות על פני הדברים ברורה וזועקת ולמעשה, מייתרת כל בחינה נוספת כאמור."

מכאן השאלה היחידה שעל בית המשפט לבחון הינה האם בנסיבות האישיות ניתן לראות נסיבות חריגות, העשויות להצדיק הפניית העורר לקבלת תסקיר לבחינת חלופה.

הפסיקה מציגה מקרים רבים של מעצר עד לתום ההליכים לנאשמים שעברם נקי, והסתבכו בפעם הראשונה בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית/סחר בסם.

ב- בש"פ 268/05 לא מצא כבוד השופט ג'ובראן בהיותו של הנאשם נכה בשיעור 100% מקרה חריג, להם כיוונו המחוקק והפסיקה.

במקרה שלפני, היותו של העורר נקי מביצוע עבירות מאז 1999 ועד היום, כשמאסרו האחרון היה בשנת 1994, היותו היום איש משפחה ואב לילדה, אין בכל אלה כדי להיכנס לאותם המקרים החריגים להם מכוונת הפסיקה.